עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות
בעשרים ערים נבחרות בישראל

במחקר זה השתתפו 3,238 נבדקים מעשרים ערים נבחרות בישראל: תל-אביב, ירושלים, חיפה, ראשון לציון, שוהם, נתניה, הרצליה, הוד השרון, כרמיאל, באר-שבע, אשקלון, אשדוד, רמת גן, בני ברק, נצרת, רחובות, חולון, פתח תקווה, חדרה, טבריה.

המחקר מציג ממצאים, הן ברמה הארצית והן ברמה העירונית, לגבי עמדות הציבור בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות במגוון מדדים פסיכולוגיים: תפיסות, רגשות, כוונות התנהגות ועמדות הציבור לגבי תפקוד הרשות המקומית ביחס לאנשים עם מוגבלות ‎

מהשוואת ממצאי המחקר שנערך השנה לממצאי המחקר שנערך בשנת 2016 עולה מגמה מעורבת בנוגע לשינוי ביחס כלפי אנשים עם מוגבלות. מחד, ניכרת החמרה מסוימת בעמדות כלפי אנשים עם מוגבלות: בייחוד ניכרת עליה בייחוס סטריאוטיפים של יכולות נמוכות לאנשים עם מוגבלות, וראיית אנשים עם מוגבלות כקבוצה הומוגנית שחבריה דומים זה לזה מבחינת מטרות חייהם. עם זאת, ישנו שיפור ניכר בכוונות ההתנהגות של הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות: ביחס לשנת 2016, הממצאים מראים על ירידה בתמיכת הציבור בהדרת אנשים עם מוגבלות וירידה בדיווח על קיומה של אפליה ברמה העירונית. אלו משתקפות גם בשיפור הנתפס בנורמות הנוגעות ליחס כלפי אנשים עם מוגבלות. אף על פי כן, חלה ירידה מסוימת בנכונותם של הנשאלים להשקיע מאמץ אישי בסיוע לאנשים עם מוגבלות.‎